כשהכיתה מלאה, מה באמת קובע אם אפשר יהיה ללמד בה?

בעוד ימים ספורים נחזור לכיתות ונפגוש שוב מציאות שמוכרת כמעט לכל מורה בישראל: כיתות גדולות, לעיתים צפופות מאוד, ובהן תלמידים שונים ביכולות, בצרכים, במוטיבציה ובהרגלי הלמידה.

בתוך המציאות הזאת אנחנו מצפים ממורה אחד ללמד, ליצור עניין, לתת מענה לשונות, לראות תלמידים, להתמודד עם הפרעות ולשמור על רצף של למידה.

לכן הטענה ש״קשה ללמד בכיתות גדולות״ מתארת קושי אמיתי.

אבל בעקבות קריאה במחקרו של פרופ' נעם גרובר, שבחן את הקשרים שבין גודל הכיתה, משמעת והישגים לימודיים, מצאתי את עצמי חושבת על שאלה מעט אחרת:

האם גודל הכיתה הוא המשתנה היחיד שקובע מה יקרה בתוכה?

ופה בדיוק אני רוצה לעבור מהמחקר אלינו, המורים.

אני, לא יכולה להבטיח לכם שבשנת הלימודים הקרובה הכיתות יהיו קטנות יותר. אני לא יכולה להרחיב את קירות הכיתה, להפחית את מספר התלמידים או לפתור את כל האתגרים שמערכת החינוך מציבה בפנינו.

אבל אני כן מאמינה שיש לנו יכולת להשפיע באופן משמעותי על מה שקורה בתוך הכיתה שיש לנו היום.

וזו בדיוק הנקודה שמעניינת אותי בעקבות המחקר של פרופ' נעם גרובר.

במקום להישאר רק עם השאלה ״למה כל כך קשה ללמד בכיתה גדולה?״, אני מציעה לשאול שאלה מעשית יותר:

בהינתן שזו הכיתה שלי, אלה התלמידים שלי וזו המציאות שבה אני מלמדת – מה אני יכולה לעשות אחרת כדי לאפשר למידה טובה יותר?

מניסיוני כמורה וכמי שמלווה ומדריכה צוותי חינוך, התשובה אינה נמצאת בפתרון קסם אחד. היא נמצאת בהרבה פעולות קטנות שאנחנו עושים בעקביות: בדרך שבה אנחנו פותחים שיעור, בשגרות שאנחנו בונים, בגבולות שאנחנו מציבים, באופן שבו אנחנו מגיבים להפרעה, בתכנון שמצמצם זמן מת, בקשר שאנחנו יוצרים עם התלמידים וביכולת שלנו לבנות כיתה שבה ברור לכולם איך לומדים יחד.

• כיתה שבה המורה אינו צריך להתחיל בכל שיעור מחדש את אותו משא ומתן על מחברות, טלפונים, דיבור, הקשבה ותחילת עבודה.
• כיתה שבה התלמידים יודעים מה מצופה מהם, אבל גם מרגישים שרואים אותם.
• כיתה שבה גבולות אינם באים במקום קשר, וקשר אינו בא במקום גבולות.
• ובעיקר, כיתה שבה ניהול הכיתה אינו מתחיל ברגע שבו תלמיד מפריע, אלא הרבה קודם – באופן שבו אנחנו מתכננים את סביבת הלמידה ואת השיעור עצמו.

לכן לקראת פתיחת השנה החלטתי לקחת את הממצאים של פרופ' נעם גרובר צעד אחד קדימה ולשאול:

איך מתרגמים אותם לעבודה היומיומית שלנו כמורים?

לא בתיאוריה.לא בעוד רשימת עצות.אלא בדברים קטנים ומעשיים שאפשר להתחיל לעשות כבר מהיום הראשון.

כי אולי אין לנו כרגע אפשרות לשנות את מספר התלמידים בכיתה. אבל יש לנו הרבה יותר השפעה ממה שנדמה לנו על הדרך שבה הכיתה הזאת תתנהל.

אלה אודי

הכתבה נכתבה בעקבות מחקרו של פרופ' נעם גרובר, שבחן את הקשרים שבין גודל הכיתה, משמעת והישגים לימודיים.